חלק א' של המהדורה המיוחדת והמעודכנת של האגדה של פסח כבר יצא לשוק, ועקב המצב ניתן להשיג רק באינטרנט וללא תשלום בלחיצה על הלינק הזה. ברשומה זו יובא החלק הבא.
♦♦♦
צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּשׁ הָעֲטַלֵּף הַסִּינִי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים וְהָעֲטַלֵּף שָׁלַח נָגִיף לְהַדְבִּיק אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: סִינִי אֹכֵל עֲטַלֵּף, וַיֶּחֱלֶה בְּקוֹרוֹנָה וַיַּדְבִּיק אֶת רֵעָיו, וַיַּעֲלוּ בִּמְתֵי מְעָט לִמְטוֹסֵיהֶם, וַיְפַזְּרוּ אֶת הַנָּגִיף לְכָל גוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם.
וַיֶּחֱלֶה בְּקוֹרוֹנָה וַיַּדְבִּיק אֶת רֵעָיו – אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר.
וַיַּעֲלוּ בִּמְתֵי מְעָט לִמְטוֹסֵיהֶם – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָצְאוּ הַסִּינִים לָעוֹלָם, וְעַתָּה שָׂם יְֹיָ אֱלוֹהֶיךָ אֶת הַנָּגִיף כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב.
וַיְפַזְּרוּ אֶת הַנָּגִיף – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ הַסִּינִים מַדְבִּיקִים שָׁם.
לְכָל גוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּגֹּף אֶת הַפַּרְסִים וְאֶת הָאִיטַלְקִים וְאֶת הַסְּפָרַדִּים וְאֶת אַרְצוֹת הַבְּרִית שֶׁל אֲמֶרִיקָה.
וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַשָּׂרִים וַיְעַנּוּנוּ, וַיְבַטְּלוּ מֵעָלֵינוּ עֲבֹדָה וְתַעֲסוּקָה.
וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַשָּׂרִים – אֵלּוּ שָׂרֵי מֶמְשֶׁלֶת הַמַּעֲבָר.
וַיְעַנּוּנוּ – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּשִׂימוּ עָלָיו תַּקָּנוֹת לִשְׁעַת חֵירוּם לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם.
וַיְבַטְּלוּ מֵעָלֵינוּ עֲבֹדָה וְתַעֲסוּקָה – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיוֹצִיאוּ הַמַּעֲסִיקִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְחַלַ"ת.
וַנִּצְעַק אֶל יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ, וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ וְאֶת בִּדּוּדֵנוּ.
וַנִּצְעַק אֶל יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמֻתוּ חוֹלִים מִן הַקּוֹרוֹנָה, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הַנָּגִיף וַיִּזְעָקוּ, וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הַנָּגִיף.
וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ – זוֹ פְּרִישׁוּת דֶּרֶךְ אֶרֶץ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הַדְּרָכִים שׁוֹמֵמוֹת.
וְאֶת עֲמָלֵנוּ – אֵלּוּ הַבָּנִים, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד עוֹשֶׂה רַעַשׁ בַּבַּיִת לְלֹא הֶפְסֵק.
וְאֶת לַחֲצֵנוּ – אֵלּוּ הָעוֹבְדִים מִן הַבַּיִת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר הַמַּעֲסִיקִים לֹחֲצִים אֹתָם.
וְאֶת בִּדּוּדֵנוּ – כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר: בּוֹדֵדָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ, וַתִּתְבַּטְּלִי וַתִּשְׁתַּעַמְמִי וַתָּבֹאִי בַּרְשָׁתוֹת הַחֶבְרָתִיּוֹת, שִׁיעוּלִים נָכֹנּוּ וְחֻמֵּךְ קוֹדֵחַ, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה. וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּפֵייסְבּוּקֵךְ, וָאֹמַר לָךְ בְּוַואצַאפֵּךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּטֶלֶגְרַמֵּךְ חֲיִי.
וַיּוֹצִאוּנוּ הָרוֹפְאִים מִן הַמַּגֵּפָה, בְּיָד חֲזָקָה, וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, וּבְמֹרָא גָּדֹל, וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים.
וַיּוֹצִאוּנוּ הָרוֹפְאִים מִן הַמַּגֵּפָה – לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, וְלֹא עַל יְדֵי בָּאבָּא, וְלֹא עַל יְדֵי מָשִׁיחַ, אֶלָּא הָרוֹפְאִים בִּכְבוֹדָם וּבְעַצְמָם.
בְּיָד חֲזָקָה – זוֹ מְכוֹנַת הַהַנְשָׁמָה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה יַד הַמְּכוֹנָה הוֹיָה בְּאַפְּךָ אֲשֶׁר בַּפַּרְצוּף, בַּפֶּה, בַּשְּׂפָתַיִים, בַּחֵךְ וּבַגָּרוֹן, הַנְשָׁמָה כְּבֵדָה מְאֹד.
וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה – זֶה הַמָּטוֹשׁ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וּמְטוֹשׁוֹ שָׁלוּף בְּיָדוֹ נָטוּי עַל הַנִּבְדָּק.
וּבְמֹרָא גָּדֹל – אֵלּוּ תַּקָּנוֹת הַחֵירוּם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹ הֲנִסָּה בֶנְאָדָם לָצֵאת לְטַיֵּל מִחוּץ לְמֵאָה מֶטְרִים, וַיָּבֹא שׁוֹטֵר וַיִּקְנְסֵהוּ וַיִּשְׁלְחֵהוּ הַבַּיְתָה בְּמוֹרָאִים גְּדֹלִים, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ לָכֶם שׁוֹטְרֵיכֶם לְעֵינֵי הַטֶּלֶוִיזְיָה.
וּבְאֹתוֹת – זֶה נְיַר הַטּוֹאֲלֶט, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת נְיַר הַטּוֹאֲלֶט הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדְךָ, אֲשֶׁר תְּנַגֵּב בּוֹ בְּבֵית הַכִּסֵּא.
וּבְמֹפְתִים – אֵלּוּ הַבֵּיצִים, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתִּי בֵּיצִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן.
דָבָר אַחֵר: בְּיָד חֲזָקָה – שְׁתַּיִם, וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה – שְׁתַּיִם, וּבְמֹרָא גָּדֹל – שְׁתַּיִם, וּבְאֹתוֹת – שְׁתַּיִם, וּבְמֹפְתִים – שְׁתַּיִם; אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיאָה הַקּוֹרוֹנָה עַל הַיִּשְׂרְאֵלִים בְּיִשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ הֵן:
חוֹם
שִׁיעוּל
קְשָׁיֵי נְשִׁימָה
עִטּוּשׁ
אַבְטָלָה
בִּדּוּד
סֶגֶר
אֵין גַּן וּבֵית סֵפֶר
אִבּוּד חוּשׁ הָרֵיחַ
מַכַּת מַסֵּכוֹת
רַבִּי בַּר סִימַן־טוֹב הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִימָנִים: אַ"ח, בַּאסַ"א מֶשֶׁ"ק.
רַבִּי יַעֲקֹב הַלִּיצְמָנִי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָּקוּ הַיִּשְׂרְאֵלִים בְּיִשְׂרָאֵל עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם בִּסְפִינַת הַקּוֹרוֹנָה לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת? בְּיִשְׂרָאֵל מָה הוּא אוֹמֵר – וַיֹּאמְרוּ כִּתְבֵי הַחַרְטֻמִּים אֶל מִיוּן: אֶצְבַּע הָרוֹפֵא הִוא; וְעַל הַיָּם מָה הוּא אוֹמֵר – וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת סְפִינַת הַתַּעֲנֻגּוֹת הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַיַּפָּנִי בְּיַפָּן, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת הַקּוֹרוֹנָה, וַיַּאֲמִינוּ בַּמַּסֵּכוֹת וּבָאַלְכּוֹגֶ'ל. כַּמָּה לָקוּ בְאֶצְבַּע? עֶשֶׂר מַכּוֹת; אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּיִשְׂרָאֵל לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת, וּבִסְפִינַת הַקּוֹרוֹנָה לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת.
רַבִּי בַּרַבַּשׁ אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיאָה הַקּוֹרוֹנָה עַל הַיִּשְׂרְאֵלִים בְּיִשְׂרָאֵל הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: יְשַׁלַּח־בָּם חֲרוֹן גְּרוֹנוֹ, רֶסֶס פִּיו וָזַעַם וְאַבְטָלָה, מִשְׁלַחַת מְפֵרֵי בִּדּוּד רָעִים; רֶסֶס פִּיו – אַחַת, וָזַעַם – שְׁתַּיִם, וְאַבְטָלָה – שָׁלֹשׁ, מִשְׁלַחַת מְפֵרֵי בִּדּוּד רָעִים – אַרְבַּע. אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּיִשְׂרָאֵל לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת, וּבִסְפִינַת הַקּוֹרוֹנָה לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת.
רַבִּי גְרוֹטוֹ אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיאָה הַקּוֹרוֹנָה עַל הַיִּשְׂרְאֵלִים בְּיִשְׂרָאֵל הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: יְשַׁלַּח־בָּם חֲרוֹן גְּרוֹנוֹ, רֶסֶס פִּיו וָזַעַם וְאַבְטָלָה, מִשְׁלַחַת מְפֵרֵי בִּדּוּד רָעִים; חֲרוֹן גְּרוֹנוֹ – אַחַת, רֶסֶס פִּיו – שְׁתַּיִם, וָזַעַם – שָׁלֹשׁ, וְאַבְטָלָה – אַרְבַּע, מִשְׁלַחַת מְפֵרֵי בִּדּוּד רָעִים – חָמֵשׁ. אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּיִשְׂרָאֵל לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, וּבִסְפִינַת הַקּוֹרוֹנָה לָקוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַכּוֹת.
כַּמָּה מוֹרָדוֹת טוֹבוֹת לַמַּדְחוֹם עָלֵינוּ!
אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ לְחַלַ"ת וְלֹא עָשָׂה בָנוּ שִׁיעוּל
דַּיֵּינוּ.
אִלּוּ עָשָׂה בָנוּ שִׁיעוּל וְלֹא עָשָׂה קְשָׁיֵי נְשִׁימָה
דַּיֵּינוּ.
אִלּוּ עָשָׂה קְשָׁיֵי נְשִׁימָה וְלֹא לָקַח לָנוּ פַּרְנָסָה
דַּיֵּינוּ.
אִלּוּ לָקַח לָנוּ פַּרְנָסָה וְלֹא נָתַן לָנוּ פִּיצוּיִים
דַּיֵּינוּ.
אִלּוּ נָתַן לָנוּ פִּיצוּיִים וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת חוּשׁ הַטַּעַם
דַּיֵּינוּ.
אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת חוּשׁ הַטַּעַם וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְּהַנְשָׁמָה
דַּיֵּינוּ.
אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְּהַנְשָׁמָה וְלֹא שִׁקַּע אוֹתָנוּ בְּתַרְדֶּמֶת
דַּיֵּינוּ.
אִלּוּ שִׁקַּע אוֹתָנוּ בְּתַרְדֶּמֶת וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּבֵּיצִים
דַּיֵּינוּ.
אִלּוּ סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּבֵּיצִים ולֹא הֶאֱכִילָנוּ בִּתְרוּפוֹת
דַּיֵּינוּ.
אִלּוּ הֶאֱכִילָנוּ בִּתְרוּפוֹת וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַמַּסֵּכָה
דַּיֵּינוּ.
אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַמַּסֵּכָה וְלֹא קֵרְבָנוּ לְפַרְצוּפֵינוּ
דַּיֵּינוּ.
אִלּוּ קֵרְבָנוּ לְפַרְצוּפֵינוּ וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַבִּדּוּד
דַּיֵּינוּ.
אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַבִּדּוּד וְלֹא הִכְנִיסָנוּ לַחֲגִיגוֹת בַּמִּרְפָּסוֹת
דַּיֵינוּ.
אִלּוּ הִכְנִיסָנוּ לַחֲגִיגוֹת בַּמִּרְפָּסוֹת וְלֹא בָנָה לָנוּ בֵּית חוֹלִים יִיעוּדִי
דַּיֵּינוּ.
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, טוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַסֶּגֶר עָלֵינוּ: שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִן הָעֲבוֹדָה, וְעָשָׂה זְמַן אֵיכוּת עִם הַיְלָדִים, וְעָשָׂה גַּם מִשְׁלוֹחִים, וְהָרַג אֶת זִיהוּם הָאֲוִיר, וְנָתַן לָנוּ אִיחוּד שֶׁל 'זֶהוּ זֶה', וְקָרָא לָנוּ "פַּזְּרוּ הִתְקַהֲלוּת כַּנְסוּ הַבַּיְתָה!", וְהֶעֱבִירָנוּ בַּסּוּפֶּר אֶחָד אֶחָד, וְשִׁקַּע אוֹתָנוּ בַּסַּפָּה, וְסִפֵּק צָרְכֵּנוּ בְּהַזְמָנַת מָזוֹן לְאַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהֶאֱכִילָנוּ כָּל הַזְּמָן, וְנָתַן לָנוּ כָּל יוֹם שַׁבָּת, וְקֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַמָּסָכִים, וְנָתַן לָנוּ לְהַכִּיר אֶת הַשְּׁכֵנִים, וְהִכְנִיסָנוּ לְבַד לַמַּעֲלִית, וּבָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּרִיחָה לְהִתְבּוֹדֵד בּוֹ מִכָּל טַפֵּנוּ.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּקּוֹרוֹנָה לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: טֶבַע, אַבְטָלָה, וּמָטוֹשׁ.
פותחין החלון ונושמין אוויר הטבע הצח מירידת זיהום האויר, ואומרים:
טֶבַע שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ רוֹאִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, עַל שׁוּם מָה נֶעְלַם – עַל שׁוּם שֶׁהִתְרַבּוּ בְּנֵי הָאָדָם וְכָבְשׁוּ כָּל הַמֶּרְחָב. וַתָּבֹא הַקּוֹרוֹנָה, וַיִּסְתַּגְּרוּ כֻּלָּם בַּבָּתִּים, וַיָּשָׁב הַטֶּבַע לִמְקוֹמוֹ.
אוכלין ת'לב על המשבר הכלכלי, ואומרים:
אַבְטָלָה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל בִּטּוּחַ לְאוּמִּי לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנָּגֹלּוּ עֲלֵיהֶם מִלְיוֹנֵי בַּקָּשׁוֹת אַבְטָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאפוּ אֶת הַתַּשְׁלֻמִּים אֲשֶׁר דָרְשׁוּ מֵהֶם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִלְיוֹנִים לְחַלַ"ת וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם לְעַצְמָאִים לֹא הָיָה לָהֶם.
אוחזין בקיסם אוזניים [ויש המנקים איתו האוזן על יד השולחן; אך זהו מנהג נלוז, שאין מנקים האוזניים ליד שולחן המזון, וקל וחומר אם יש אנשים לידו], ואומרים:
מָטוֹשׁ זֶה שֶׁאָנוּ אוֹחֲזִים עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁבָּדְקוּ הַרוֹפְאִים אוֹתָנוּ בִּמְטוֹשִׁים.
בְּכָל זוּם וָזוּם חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּזּוּם הַהוּא לֵאמֹר, אֵיזֶה רֶקַע מַרְשִׁים שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם שַׂמְתָּ לְךָ! נִרְאָה מַמָּשׁ אֲמִתִּי, יַא רַבָּנָן!
לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִסִּים הָאֵלוּ: הוֹצִיאָנוּ מֵחוֹלִי לִבְרִיאוּת, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּבַבִּדּוּד יֵשׁ עֶרֶב טוֹב, וְנֹאמַר לְפָנָיו אַגָּדָה חֲדָשָׁה: הַלְלוּיָהּ.
ומברכים – בָּרוּךְ אַתָּה יְֹיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן, ושותים הכוס השני בהסבה לצד שמאל.
ניקוד: עברי בן־קהלת
כתיבה: עברי בן־קהלת ואפרת זיו
