ספר כללי, ספר מדינה וממשל

לבחור את הבחירות – פרק א': כוח ה"מעטים מול רבים" בשלטון

אינספור מילים נשפכו כבר על שנת הבחירות הנוראית, המתישה, המרגיזה, המעצבנת, הנסחבת, הכאילו־בלתי־נגמרת והארוכה הזו. אולי התיאורים האלה לא מתאימים לכם: זה דווקא נחמד שיש עוד הזדמנות להחליט על גורלנו. אם זה נחמד ואם לא, זו הזדמנות גם לחשוב על המודל בו אנו בוחרים.

אקדים ואציין כי זו רשומה ראשונית וחלקית. כאן אני משתף ומעלה לדיון רעיונות מסוימים שעלו במחשבתי, על מנת שהם עצמם יתפתחו לי ויקבלו ביטוי ברור יותר בעצם העתקתם מזרם המחשבה השוטף אל זרם ההקלדה, ועל מנת שהמשוב שיהיה להם (אם יהיה) יסייע לי בהמשך הבנת כלל הנושא או אולי יסייע לציבור בשיפור שיטת הממשל.

על משמעות אחוז החסימה והשלכותיו

הנושא הראשון שאעלה כאן יהיה אחד הגורמים הידועים כמאזנים בין משילות לייצוגיות בבית הנבחרים – אחוז חסימה.

דבר ראשון צריך להבהיר מה הן בכלל משילות וייצוגיות: אז משילות היא הצד בו כלל המפלגות הנבחרות מגבש קואליציה כדי למשול (והסבירות שבישראל תיבחר מפלגה אחת שתהיה יותר מחצי בית הנבחרים כדי שתוכל למשול ללא קואליציה – נמוכה למדי). ייצוגיות היא הצד השני של התמונה, הצד שרוצה שתהיינה מפלגות רבות קטנות ולא מכריח קיום של מפלגות גדולות בלבד; וזאת כדי שכל קבוצה בעם שיש לה דעה מסוימת תוכל לבחור לה רשימת נציגים לבית הנבחרים וללא תלוּת בגודלה.

כעת חשוב להבין מדוע בכלל המשילות והייצוגיות מוגדרים כשני צדדים שדורשים איזון ביניהם: ובכן, אם נקפיד על הייצוגיות של כולם ותוכלנה להיבחר מפלגות רבות של נציג אחד – עלול להיווצר קושי בגיבוש הסכמות קואליציוניות בין קבוצות רבות כדי להשיג משילות בהרכבת ממשלה. מהצד הנגדי אם כדי להקפיד על משילות נכריח קיום של מפלגות גדולות בלבד – תיפגע הייצוגיות של חלקי העם שאין בכוחם להכניס לפרלמנט קבוצת נציגים גדולה, וחשים כי דעות המפלגות הגדולות אינן תואמות להם.

אחוז החסימה הוא הגורם המאזן: כל קבוצה יכולה להתמודד על ייצוג, ובתנאי שגודלה יהיה X אחוזים מהבוחרים. כיום אותו X בישראל (מאז העלאתו האחרונה ב־2014) הוא 3.25%, ובעשור שקדם לכך הוא היה 2%. העלאה ראשונה הייתה 12 שנה קודם לכן – 1992 – כאשר עלה מאחוז לאחוז וחצי. אף שיעור מאלה אינו חריג בנוף. בהולנד, לדוגמה, אחוז החסימה הוא כאחוז; בדנמרק כ־2-3% ובשבדיה כ־4-5%.

פרט חשוב לציון הוא כי אחוז זה נמדד מתוך הקולות הכשרים שהצביעו (לפחות בישראל. לא בדקתי במדינות אחרות את הנתון הספציפי הזה). נתבונן בדוגמה של השפעתו מהבחירות האחרונות שהיו ב־9 באפריל (הנתונים מועתקים מויקיפדיה. פירוט מלא בנספח זיכרון דברים של ועדת הבחירות המרכזית):

  • מס' בעלי זכות בחירה: 6,339,729
  • מס' מצביעים: 4,340,253 (המהווים אחוז הצבעה של 68.46%)
  • מס' הקולות הפסולים: 30,983
  • מס' הקולות הכשרים: 4,309,270
  • אחוז החסימה (3.25% מכלל הקולות הכשרים): 140,052
  • קולות לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה: 366,016 (8.49% מהקולות הכשרים)
  • קולות לרשימות שעברו את אחוז החסימה: 3,943,254 (91.51% מהקולות הכשרים)
  • מודד למנדט: 32,860

בפועל, המפלגות שהשפעת אחוז החסימה לגביהן הכי בלטה – הן מחד גיסא מפלגת רע"ם-בל"ד הערבית שהשיגה קצת יותר מ־3000 קולות כדי לעבור את המחסום ולקבל ייצוג, ומאידך גיסא מפלגתם של בנט ושקד "הימין החדש" שפספסה אותו כאשר חסרו להם כ־1500 קולות.

ההשלכות של זה בחלוקת המנדטים לפי המודד למנדט הן שרע"ם-בל"ד קיבלו 4 מושבים. כך כל מי שעבר את המחסום – המינימום הוא 4. אילו רע"ם ובל"ד היו מתמודדות כמפלגות נפרדות, סביר שכל בוחריהם לא היו זוכים לייצוג.

בסך הכול בבחירות אלה זכו לייצוג 11 רשימות של מפלגות. בבחירות שנערכו ב־1999, לדוגמה, שעמד אחוז החסימה על 1.5% – זכו 15 רשימות. מתוכן שתיים (בל"ד ועם אחד) קיבלו רק 2 מושבים (כל אחת). כאשר היה אחוז החסימה על אחוז בודד היו גם רשימות שעברו וקיבלו מושב אחד. לדוגמה ב־1988, מתוך 15 רשימות שקיבלו ייצוג – היו שתי רשימות שכל אחת זכתה למושב בודד, ו־4 רשימות שכל אחת זכתה לזוג מושבים.

ניצחון הייצוגיות – כוח ה"מעטים מול רבים"

אחד העקרונות בדמוקרטיה הוא הכרעת הרוב. מכיון שדמוקרטיה היא שלטון העם, אזי הכרעה של רוב העם היא נכונה יותר, מכיוון שמספרית הרוב קרוב יותר לסך כל העם, וכך מתבטאת שליטת העם באופן טוב יותר. זה אינו נוגד את העניין שצריך להינתן מראש שוויון הזדמנויות לכולם; לכולם זכות בחירה שווה, וההכרעה בין הבחירות מתקבלת בדעת רוב.

לפיכך אני סבור שקבוצות מיעוט שזוכות לייצוג צריכות לקבל גם כוח הכרעה בהתאם לגודלן. אבהיר את כוונתי בדוגמה פשוטה: בבניין מגורים יש 10 דירות רגילות ו־2 יחידות דיור קטנות. נציגי הדירות בוועד הבית נדרשים לאשר את שכר המנקה בבניין. לא סביר שלבעלי הדירות הקטנות יינתן כוח הכרעה שונה מאשר שאר העשר, אלא לכל דירה כוח הכרעה שווה, כי לחדר המדרגות ולגינה שמנוקים על ידי המנקה לא אכפת מה גדלי הדירות השונות.

כך גם בפוליטיקה: לא סביר שלקבוצות מיעוט יינתן כוח הכרעה רב יחסית לגודלן, למשל בעניין חלוקת תקציבים. [אמנם יש הבדל קטן מהדוגמה, והוא שיש קואליציה ואופוזיציה שבד"כ לא קיימות בוועד הבית; אך עדיין הרי הקואליציה היא רוב העם שהגיע להסכמים על משילות משותפת, וכלל הקואליציה הוא הנמשל – כמו כלל ועד הבית.] הגיוני שכל חברי הקואליציה יקבלו זכות הכרעה זהה, ולא שמפלגה קטנה של 5 מנדטים תוכל לסחוט תקציבים בדיוק כמו מפלגה של 30, אלא כוחה של הקטנה שווה לשישית מכוח הגדולה.

כפי שהסברתי בהתחלה, כאשר מקפידים על הייצוגיות ונבחרות מפלגות רבות של נציג אחד – יכול להיווצר קושי בגיבוש הסכמות לקואליציה בין הקבוצות הרבות כדי להרכיב ממשלה. תוצאה אפשרית מכך היא שהמפלגות הקטנות רואות שהכול תלוי בהן, שלפעמים הן מהוות "לשון מאזניים", ואז הן דורשות דרישות עצומות ונטולות פרופורציה לעומת גודלן הכמותי.

נתבונן לדוגמה בתוצאות הבחירות של 1988: רק מעט יותר מ־34 אלף חרדים ליטאים תמכו ברשימה החדשה "דגל התורה", והם זכו לייצוג של 2 נציגים; ואילו השנה יותר מ־134 אלף איש בחרו בבנט ושקד, אך עדיין הם לא זכו לאותו ייצוג נכסף.

כאמור, במקרים כאלה יש חשש שצד המשילות ייפגע. נמשיך עם תוצאות הבחירות של 1988 ונראה כי 6 מפלגות שונות הכניסו בסך הכול 8 אנשים, עוד 7 מפלגות קיבלו בין 3 ל־6 איש לכל אחת, ורק 2 מפלגות היו גדולות ממש (הליכוד 40 והמערך 39). אם אותן 2 הגדולות היו ביריבות עמוקה, ולא היו הולכים לממשלת אחדות (כפי שקרה בפועל) – ריבוי השותפות הקטנות היה יכול להקשות מאוד על המשילות.

קושי זה הִנו גם בתהליך ההקמה – הצורך ליצור הסכמים קואליציוניים עם הרבה גופים קטנים שלכל אחד רצונות משלו ודרישות שונות, וגם בתפקוד השוטף – החשש מפני האופציה של כל גוף קטן לפרוש ולהפיל את הממשלה, ובפרט כשיש כמות גדולה של גופים קטנים כאלה.

מכיוון שאחוז החסימה הוא לכאורה הגורם המאזן, מן הסתם הציפייה היא שכיום שאחוז החסימה גבוה מאשר אז – הרי שיחסי הכוחות בין הגופים המרכיבים את הממשלה יתחלק באופן יותר הגון ויותר פרופורציונלי לגודלם. האם זה קורה בפועל? כפי שאני רואה את הדברים – אזי המפלגות הגדולות בממשלות האחרונות עדיין היו תלויות בכוחן של הקטנות. זה שהן לא היו מפלגות יחיד אלא כאלה של 5 מנדטים – לא שינה את התלוּת, ויחסי הכוחות עדיין אינם פרופורציונליים.

מקרה ההווה בו יש ממשלת מעבר למרות שאין לה את אמון נבחרי הציבור (הכנסת), הוא מקרה שממחיש כי למרות שהמשילות גברה (הרי בפועל ממשלת המעבר מושלת) – עדיין קיים עיוות ביחסי הכוחות בין הקבוצות. בבחירות האחרונות, בהן כאמור היה אחוז החסימה 3.25%, אכן לכאורה ויתרנו על ייצוגיות של כמה קבוצות קטנות, אך עדיין אלה שהצליחו להיבחר משפיעות מאוד על כל השאר. אם תאורטית היה נחתם הסכם קואליציוני עם ליברמן, והייתה קמה ממשלת ימין חדשה של 65 חברים שזוכה לאמון הכנסת – הרי ברצותו יכל לעזוב ולהותיר ממשלה חסרת כוח של 60 בלבד. גם איחוד מפלגות הימין יכלו לעשות דבר כזה.

בעיה זו לא תיפתר גם אם נלך בדרכם של שכנינו התורכים ונעלה את אחוז החסימה ל־10%. נניח היפותטית שכך היה בבחירות האחרונות, והתוצאות הן 35 מנדטים לליכוד, 16 לרשימה המשותפת החרדית ו־12 לאיחוד מפלגות הימין. נציגי איחוד זה מציבים תנאים קיצוניים לכניסה לקואליציה, או שקמה ממשלת 63 חברים אך אז הם מכתיבים את סדר יומה באיום כי אם לא ישמעו להם יפרשו והממשלה תפורק. אמנם נציגים אלה מייצגים קבוצה נכבדה מאוד של יותר מעשרה אחוז מהבוחרים, אך עדיין זהו מיעוט בעם שמכתיב למעשה את המדיניות לכמעט 90% האחרים, שהרי הם כופים את דעתם גם על חבריהם בקואליציה.

הבעיה מובלטת יותר כאשר זוכרים מיהו הכלל ממנו סופרים את האחוז החוסם. כפי שהדגשתי למעלה – אחוז זה נמדד מתוך הקולות הכשרים שהצביעו. נביט שוב בנתוני הבחירות האחרונות:

  • מס' בעלי זכות בחירה: 6,339,729
  • מס' מצביעים: 4,340,253 (המהווים אחוז הצבעה של 68.46%)
  • מס' הקולות הכשרים: 4,309,270
  • אחוז החסימה (3.25% מכלל הקולות הכשרים): 140,052

נחשב כמה הם 140,052 קולות מתוך כל 6,339,729 בעלי זכות הבחירה, ונראה כי מדובר בכמעט 2.21% מהם. זה נראה יותר טוב אם מסתכלים על הייצוגיות, שהרי ניתן לטעות ולומר שאחוז החסימה מונע מייצוג קבוצות שאחוזן באוכלוסיה אינו עולה על 3.25%, אך לא – הן יכולות להיות מיוצגות; רק קבוצות שקטנות מ־2.21% בקירוב אינן מיוצגות.

אבל כשמביטים שוב בבעיית יחסי הכוחות בין הרוב למיעוט – זה נראה רע יותר: הדוגמאות שנתתי קודם מדגימות כיצד עלול להתרחש כי מפלגה שמייצגת קבוצת אוכלוסיה קטנה של 2.21% תוכל להכתיב סדר יום לממשלה הצרה בה היא נמצאת.

ניתן לטעון כי ייקבע שאחוז החסימה יימדד מסך כל בעלי זכות הבחירה, אך הסיבה בגינה שללתי את הטענה על אחוז חסימה של 10% – תקפה באותה המידה גם כאן. למעשה לא משנה איך אחוז החסימה פוגע בייצוגיות, תמיד הקואליציה המרכיבה את הממשלה תסבול מיחס כוחות לא הוגן בין הקבוצות שבה.

סיכום

בפרק זה הצגתי רעיונות שעלו בראשי בתקופות הבחירות האלה. עיקרן כי יש בעייתיות בכך שאין יחס כוחות הוגן בקואליציה המרכיבה את הממשלה, ובדרך כלל למעטים המיוצגים בה יש כוח מול הרבים, ולא משנה אם זה מיעוט של 2% או 10% מהאוכלוסייה, ובכך עדיין קיים חוסר משמעותי באיזון הכוחות. כדי לא להאריך עוד כאן – אציג את הרעיונות שחשבתי עליהם לפיתרון במאמר נפרד: פרק ב': חסימה ללא אחיזה באחוז.

ולסיום הבהרה: אלה דברים שנֶהגו בזמני הפנוי. לא למדתי את התחום באופן מקצועי, וכפי שכתבתי בראש המאמר – רצוני לחדד לעצמי מחשבות שחולפות בראשי על ידי כתיבתן וע"י קבלת משוב מאחרים, אז אשמח לכל תגובה.

אלוהים איתנו, תודה לך על הערות מחכימות ובונות שנתת בנושא.

מודעות פרסומת

5 תגובות על ״לבחור את הבחירות – פרק א': כוח ה"מעטים מול רבים" בשלטון״

  1. א. הגיוני שכיום שיש פחות מפלגות אז הממשלות יציבות יותר. הממשלה האחרונה הייתה עם רוב קטן ועדיין ארכה מעל ארבע שנים. אולי כי יש פחות מפלגות

    ב. לגבי קביעת קריטריון לדרישות של מפלגות בכפוף לגודלן, לא מעסיק אותי. מבחינתי יחסי הכוחות הם מייצגים את רצון העם.

    תודה לך על רשומה מעניינת זו.

    אהבתי

    1. א. הערה נכונה, ועם זאת אני סבור שיש בעייתיות בכוח ה"סחיטה" שיש למפלגות קטנות, ולא משנה אם אלה 2 מפלגות קטנות שיכולות לסחוט או 4. זה שהממשלה ארכה כ־4 שנים זה גם כי לשאר השותפות בקואליציה לא היה אכפת למלא את דרישות המפלגות הקטנות, אך זה לא אומר לדעתי שיחס הכוח הזה צודק.
      ב. אני סבור שרצון העם הוא יותר בכוח שתקבל כל רשימה בפני עצמה ופחות ביחס הכוח בין הרשימות.

      תודה על ההערות החשובות!

      Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s